בולוס אברהים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1157-08
25.11.2011
בפני :
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
:
1. יעקב אברהים בולוס2. ניזאר איבראהים בולוס3. נאהדה בולוס
:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
החלטה

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה בגין ההליך דנא.

למען הסדר הטוב אני רואה לציין כי התביעה ע"ס של 95,746,800 ₪ הוגשה במקור על ידי מר איברהים בולוס ז"ל (להלן: "המנוח") שהגיש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, אלא שטרם הכרעה בבקשה הלך התובע לעולמו .

לאחר פטירת המנוח, ביום 13.2.11, הגישו המבקשים "בקשה להחלפת התובע ביורשיו.." וביום 22.3.11 אושרה החלפת בעל הדין המנוח ביורשיו.

באותה החלטה אף קבעתי כי משהוחלפה מיהות בעלי הדין מתייתר הצורך ליתן החלטה בבקשה למתן פטור מאגרה מאחר שהבקשה היא אישית ומתייחסת למצבו הכלכלי של התובע.

המבקשים – הם התובעים 'החדשים' הגישו אף הם בקשה לפטור מתשלום אגרה – היא הבקשה דנא שהובאה להכרעתי.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה.

3.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

קובעות התקנות כי הזכאות לפטור מאגרה תלויה בהוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענותיו כי אכן אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת כל הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל חריגה מהכלל מחייבת הוכחת נסיבות ונתונים המצדיקים את הסטייה מהכלל ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט (11.5.11):

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט..." (הדגשות אינן במקור –א.נ.ח).

4.לטענת המבקשים, אין באפשרותם הכלכלית לשלם את האגרה כיוון שהם עצמם מתקיימים מהלוואות ולמעשה מ'נדבות' וזאת מכיוון שהם נשענו על עסקי המנוח שנטען שקרסו בגין התנהלות המשיב.

המבקש 1 טוען בתצהירו כי לא נותר דבר מהעזבון וכי המבקשים ניסו לגייס את סכום האגרה ממכרים, קרובים וגופים שונים אך לא הצליחו להסתייע באלה. המבקש 1 מוסיף כי למן יום קריסת עסקי המנוח הוא אינו עובד ואין לו מקור פרנסה וכי בעקבות קריסת עסקי המנוח הוגשו נגדו באופן אישי תביעות משפטיות. עוד נטען כי למבקש 1 אין נכסים (מלבד רכב מעוקל) וכי אין ברשותו חשבון בנק פעיל. המבקש 1 מוסיף כי המנוח פתח בזמנו חברות שונות בהן עירב אותו כדירקטור/ בעל מניות/ מנהל אך מדובר בחברות בלתי פעילות ונטולות נכסים. לטענת המבקש 1 הוא מתגורר עם משפחתו בבית אימו ונתמך בין היתר על ידי הורי אשתו.

המבקש 2 הצהיר כי הוא משתכר 5,000 ש"ח ברוטו ומתוך הסך הנ"ל עליו לכלכל את משפחתו ולפרוע משכנתא על דירתו. עוד נטען כי אשתו של המבקש 2 עובדת ומסייעת בכלכלת הבית אולם באופן חלקי בלבד וכי הוצאותיהם עולות על הכנסותיהם. לטענת המבקש 2, אין לו חשבון בנק פעיל (משכורתו משולמת לו במזומן) ואין בבעלותו נכסים מלבד הדירה בה הוא מתגורר (גם לה מונה כונס נכסים). בדומה למבקש 1 טוען גם המבקש 2 כי בשעתו המנוח פתח חברות שונות ועירב אותו בהן כמנהל/דירקטור/בעל מניות אלא שהחברות אינן פעילות.

המבקשת 3, אלמנת המנוח, טוענת כי מצבה הבריאותי לא טוב וכי היא מתקיימת מקצבת זקנה דחוקה והוצאותיה עולות על הכנסותיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>